כלב מאוזן = כלב מאושר
כלב מאוזן משמעו כלב המקבל את שלושת החוקים - פעילות גופנית, משמעת וחיבה.
ברגע שלוקחים כלב לטיול ברצועה לפחות שעה ביום והכלב לומד ללכת בצמוד לבעליו, בעצם מוטלת עליו משימה להתרכז וללכת כך, במשך זמן לא מבוטל. לאחר טיול כזה / משימה כזו, הכלב חוזר הביתה רגוע יותר מכיוון שהוא ביצע את המשימה שהוטלה עליו.
על הבעלים לתרגל משמעת עם הכלב באופן יומיומי,וזאת על מנת להגדיר את דמות המנהיג עבור הכלב.
ברגע שכלב יודע ומבין מי מנהיג הלהקה שלו, הוא בהכרח רגוע יותר, מכיון שהוא לא עסוק בשאלות מי מנהיג הלהקה וכיצד יוכל לתפוס את תפקיד המנהיג בעצמו.
לבסוף, הכלב זקוק לחיבה. כלב היא חיה חברתית, גילויי חיבה כלפיו הם כמו אוויר לנשימה. ברגע שכלב מקבל חיבה, הוא מאושר
מהי בעית התנהגות?
כעוסק ב- אילוף כלבים מזה שנים אני שומע הרבה פעמים ע'י לקוחותי את המילה "בעית התנהגות" מבלי שהם יודעים ומבינים מהי בעית התנהגות ובכן הגיע הזמן להסביר. בעיות התנהגות אינן מולדות. הן נובעות מטעויות בגידול הכלב, טעויות של הבעלים.
טעויות כגון: תנאי גידול לא נכונים, חוסר התאמה בין הגור/הכלב החדש למשפחתו, והרגלים אשר הכלב רכש והטמיע במהלך החודשים הראשונים בחיים שלו.
לרוב בעיות ההתנהגות נוצרות בעקבות תרגום לא נכון של הכלב את שפתנו וכמובן המתנה לחינוך בגיל בוגר (שמונה חודשים ומעלה). ישנה נטייה להרבה אנשים לעשות "האנשה" כלפי כלבים ולתרגם את הבעות הפנים, המערך החשיבתי ופעולות ההתנהגות של הכלב לשפתנו אנו.
בעית התנהגות היא מכלול של יוזמות של הכלב אשר מפריעות ואינן מתאימות למערך המשפחתי אליו הוא שייך.
קיימת ברשותי "ערכת התנהגות" שבעזרתה ניתן לפתור את רוב הבעיות השכיחות ביותר ובכך למנוע תסכול רב הן של הכלב והן של בעליו. כשאני אומר בעיית התנהגות למה אני מתכוון?
הרס הבית, קפיצות בלתי פוסקות על בני המשפחה וקרובים, אגרסיביות, הבעת דומיננטיות כלפי בני המשפחה, עשיית צרכים בבית גם בגיל שמונה חודשים ומעלה, חרדת נטישה, פחדים של הכלב מרעשים, חדרי מדרגות , מעליות , מכוניות ורדיפה אחריהם.
כל אלו הם מבעיות ההתנהגות הנפוצות ביותר שקיימות ולכולם יש פתרון בעזרת גידול נכון והכוונה מ-מאלף כלבים מקצועי.להמשך יעוץ ניתן לפנות ל-דוגטור אילוף כלבים 0508327372 ונשמח לעזור
קיימת ברשותי "ערכת התנהגות" שבעזרתה ניתן לפתור את רוב הבעיות השכיחות ביותר ובכך למנוע תסכול רב הן של הכלב והן של בעליו. כשאני אומר בעיית התנהגות למה אני מתכוון?
הרס הבית, קפיצות בלתי פוסקות על בני המשפחה וקרובים, אגרסיביות, הבעת דומיננטיות כלפי בני המשפחה, עשיית צרכים בבית גם בגיל שמונה חודשים ומעלה, חרדת נטישה, פחדים של הכלב מרעשים, חדרי מדרגות , מעליות , מכוניות ורדיפה אחריהם.
כל אלו הם מבעיות ההתנהגות הנפוצות ביותר שקיימות ולכולם יש פתרון בעזרת גידול נכון והכוונה מ-מאלף כלבים מקצועי.להמשך יעוץ ניתן לפנות ל-דוגטור אילוף כלבים 0508327372 ונשמח לעזור.
3 . הפרעות התנהגות נפוצות והטיפול בהן מאת ד'ר לורון קרן
הפרעות התנהגות הקיימים הכלב סובל משילוב תסמינים (לדוגמא דומיננטיות בשילוב היפר-אקטיביות) ולכן יש לאבחן תחילה מאיזה תסמינים סובל הכלב ולטפל בכל תסמין ותסמין. בזמן האבחון אנו בוחנים את יחס הכלב לסביבתו (הבית, הבעלים, חיות אחרות וכו').
כמו כל בעיה רפואית ישנם סימנים עליהם הווטרינר ההתנהגותי מבסס את הדיאגנוזה שלו.
טיפול התנהגותי בכלב משולב לפעמים בטיפול תרופתי בהתאם למקרה.
להלן מספר דוגמאות נפוצות להפרעות התנהגות: היפר-אקטיביות / היפר רגישות
היפר אקטיביות בכלבים מתבטאת בדרך כלל בתנועה מוגזמת ללא שליטה, ומאופיינת בחוסר ריכוז,חוסר שקט וערנות יתר.
הכלב אינו נשאר במקומו אלא רץ וקופץ כל הזמן, דבר המתיש מאוד את הבעלים.
ישנה חוסר יכולת להפסיק את פעילותו המיידית - הכלב יכול לשחק כל היום או לאכול בלי הפסקה.
קיים חוסר שליטה בנשיכות בזמן משחק (לכן הנשיכות כואבות למרות שאיננו תוקף) והרס אדיר של מקום המגורים, בעיקר כאשר אין אף אחד בבית.
סף התגובה נמוך.. הכלב מגיב לכל רעש וכל תנועה ולכן ישנו קושי לקלוט הרגלי חינוך.
התנהגות סטריאוטיפית כמו רדיפה אחרי זנב, ליקוק רצפה, התנהגות מינית מוגברת, חוסר שינה (היפוסומניה),תוקפנות (לעיתים נדירות - בדר"כ בכלבים דומיננטים) נפוצה גם כן.
הטיפול בהפרעת היפר אקטיביות הוא התנהגותי וברוב המקרים אף תרופתי.
פחד מכלאות
מופיע בעיקר בכלבים שגדלו בסביבה בה הגירוי נמוך.
כתוצאה מכך, הכלב לא מצליח לקלוט ולעבד אינפורמציה מורכבת יותר ממה שהיה רגיל אליה בגיל צעיר.
התסמינים כוללים פחד מרחוב סואן/ מכוניות / רעשים וכד'.
הכלב קופא במקום, נמנע ממפגש,בורח או מגיב בתוקפנות. לפעמים ישנם סימנים פיזיים כמו שלשול, שתן (הנובע מרגישות יתר) או ריקון הבלוטות האנאליות.
אם המצב מחריף תסמינים אלו יכולים להפוך לפוביה מורכבת או חרדה.
פוביה חברתית
פוביה חברתית קשורה בדרך כלל לחוסר חשיפה לגירויים מגיל צעיר או לחוויה טראומטית.
סימנים עיקריים: הימנעות ממפגש ותוקפנות ו/או נביחות כלפי הגירוי המתקרב / מנסה ליצור עימו קשר (מגע פיזי או קשר עין).
התוקפנות תתבטא כלפי כלבים אחרים (יכול להיות חבורה של כלבים, כלב אחד ספציפי, או סוג כלב ספציפי) או כלפי אנשים.
פוביה פוסט-טראומתית
מדובר למעשה בפחד חזק ובלתי נשלט שמשתרש בכלב לאחר המגע הראשון בחויה הנחוות אצל הכלב כטראומתית.
לדוגמא: כלב שהחליק במדרגות בכניסה לבניין לא יסכים לעלות בהן יותר.
ברוב המקרים הדבר מוביל גם להכללה והרחבה של הפחד הזה; זאת אומרת שאם בזמן ההחלקה, שנחוותה כטראומה, היו ילדים בסביבה הכלב עלול לשייך את הילדים באופן אוטומטי לטראומה עצמה, אפילו אם הילדים לא לקוחו בה חלק פעיל.
הדבר יגרום לכלב לפחד מילדים באותה דרגה שהוא מפחד מהמדרגות.
בהרבה מקרים הכלב מתחיל להגיב בתוקפנות כלפי אנשים ודברים מהם מפחד.
חרדה
חרדה הינו מצב של חשש ולחץ קבועים ללא מקור נראה לעין.
הדבר מתבטא בהתנהגות תוקפנית הגנתית, מצוקה, ערנות מוגברת ולפעמים ליקוק יתר,שתיית יתר או אכילת יתר.
ישנן סיבות רבות לתופעה, כמו התפתחות של בעיה התנהגותית אחרת, חוסר תקשורת בין הכלב לבעליו, תנאי מחיה גרועים, שינוי בעלים ו/או מקום מגורים, אילוף אלים מדי,מקום לא יציב בהיררכיה המשפחתית / להקתית, סיבות רפואיות או תורשתית.
חרדת נטישה
חרדת נטישה הינה מצב של חרדה המלווה בהיקשרות יתר של הכלב לבעליו וקורה כאשר בעל החיים נמצא במצב בו הוא מופרד מבעליו. הדבר מתבטא בסימני מצוקה כמו יללות, נביחות, מתן שתן, הרס הבית, ליקוק יתר ופאניקה.
ישנם מקרים רבים בהם כלבים נובחים, הורסים ומשתינים אך לא סובלים מחרדת נטישה אלא מהיפר-אקטיביות או דומיננטיות - רק אבחון ע"י מומחה וטיפול מתאים יכול לפתור את הבעיה.
דומיננטיות כלפי בני משפחה
כלב המתקשה להסתגל לסדר המעמדות שנקבע ע"י התא המשפחתי לו הוא משתייך.
התסמינים כוללים איום על בני המשפחה (חשיפת שיניים, נהמות וכו'),תוקפנות כלפי משפחה (נשיכות), סימון הבית באמצעות שתן או צרכים, סירוב להישאר לבד (נביחות, הרס הבית, סימון) הפרעות אלו מלוות בדרך כלל בחרדה הקשורה לחוסר יציבות במעמד הכלב במשפחה.
ההפרעה דורשת טיפול דחוף כיוון שהיא מסכנת את בני הבית.
דומיננטיות כלפי כלבים במשפחה
כלב שתוקף כלב אחר במשפחה. הסיבות לכך מגוונות והן בד"כ קשורות לתנאי מחייה שהשתנו במשפחה. התסמינים יכולים להראות כחרדה של אחד הכלבים, סימון בבית, גרגורים וחשיפת שיניים ועד מקרי נשיכה אלימים.
דיסטימייה
הופעה פתאומית של מצב רוח קיצוני ותוקפני במהלך מספר שעות עד מספר ימים.
מתבטא כערנות יתר, עצבנות יתר, תוקפנות רכושנית, תוקפנות מיגננטית ותוקפנות שקשורה בשמירה על מרחק מאנשים והתנהגויות סטריאוטיפיות.
דיסוסיאציה
במצב זה הכלב מאבד את הקשר בין סביבתו האמיתית ומחליף אותה במציאות חלופית המושפעת מהזיות.
מצב זה יכול להיות מסוכן ביותר עבור סביבת הכלב כיון שהכלב לא יותר לקרוא סיטואציות חברתיות יומיומיות ולהגיב אליהן בהגיון. ההזיות יכולות לגרום לתקיפה עצמית,אכילת זבובים דמיוניים מהאוויר, בהייה או תקיפת צלליות (בדומה לסכיזופרניה). התופעה עצמה נפוצה בעיקר בכלבים מסוג רועה גרמני ובולטרייר, אך יכולה להופיע גם בכל סוג אחר. הפרעה זו מחייבת טיפול תרופתי.
ד"ר לורון קרן הוא וטרינר ומומחה להפרעות התנהגות בכלבים וחתולים מצרפת.
ב 25 שנים האחרונות עסק בקבלת הפניות בתחום זה ממרפאות פרטיות בצרפת. לפני מספר שנים עלה לישראל בה הוא מעוניין להמשיך ולייעוץ בנושאי הפרעות התנהגות בחיות מחמד, וכמו כן להעלות את המודעות הציבורית לקיומם ואופי הטיפול בהם.
עוד על הפרעות התנהגות ניתן למצוא באתר של ד"ר קרן בכתובת http://www.mydog.co.il
תהליך של ביות הוא אינו בניית גזע חדש אלא הוא תהליך של שינוי בתכונות ובסימנים. החיות השונות בתהליך של ביות עדיין יכולות להתרבות עם בני מינם הנראים שונה מהם. כלומר כל כלבי הבית, וזה לא משנה כמה הם נראים שונה, מראים שגם עם בני מינם המבויתים וגם עם בני מינם החיים בטבע תהיה התרבות טבעית והם יוכלו לגדל בהצלחה צאצאים. אם כי אצל הכלב וחתול הבית ההתרבות ההדדית עם בני מינם החיים בטבע שונה במקצת.
מה השתנה אצל הכלב בתהליך הביות ודרך איזה גורמים הגיעו השינויים האלה?
ההנחה הראשונה לביות היא הבידוד הגנטי של הזאב והכלב:
הכלב והזאב מתרבים יחדיו רק במצבי חרום. לרוב כלבים מגיבים לזאבים לא כמו לבני מינם. לדוגמה ניתן לראות זאת באזורים שבהם חיים גם זאבים וגם כלבי בר הם אינם חיים בלהקות מעורבות. נוצרה הפרדה ברורה בין כלבים לזאבים לא רק במראה החיצוני אלה גם במישור ההתנהגותי. הזאבים חיים בלהקות מאוחדות ומגובשות מאד ואינם נותנים לפריטים זרים בני מינן להתקרב ללהקה ומציגים אגרסיביות טריטוריאלית רבה.
הנחה שניה: הכלב נשאר במצב התפתחותי כמו של זאב צעיר:
צורת הגוף של הכלב משתנה מאוד בחודשים הראשונים של חייהם וכן גם התפתחותם הנפשית. בתהליך הביות נשארו הכלבים בהשוואה לחיית הבר במצב של זאב צעיר שלא מגיע לבשלות נפשית.
הנחה שלישית: קיים שינוי התנהגותי בין הכלב לזאב:
באופן כללי ניתן לראות על פי אופן התנהגותו של הכלב שהוא עדיין חיית טרף, המגנה על עצמה. רוב ההתנהגויות הבאות לידי ביטוי אצל הכלב והזאב זהות או די דומות.
אם כי השימוש בתקשורת היא יותר ברורה וחדה אצל הזאבים מאשר אצל הכלבים.
התקשורת מבוססת על ארבעת החושים והיא כוללת אחזקת גוף, הבעות פנים, השמעת קולות, ומגע בין שני פריטים. אצל הזאבים המימיק- הבעות הפנים, והחזקת הגוף הם צורת ההבעה החשובה ביותר. בגלל פרשנותה הגבוהה. היא מאד ברורה ותפקידה למנוע אי הבנות מיותרות בלהקה. אצל הכלבים מספר רב של תנועות כבר לא באות לידי ביטוי או שלא מודגשות מספיק.
למשל תנועות המצריכות זריזות רבה ותאום גופני נראות אצל הזאבים ברמה גבוה יותר .
בתחום התנהגויות המבטאות איסוף מידע נראים כמה שינויים. החזקת הגוף אצל הזאבים ברורה יותר, בעיקר במרחקים גדולים.ן הם יותר חסרי מנוחה ומגיבים על כל שינוי בסביבה שלהם בצורה יותר חדה. למשל אצל זאבים ערים נראות תנועות אוזניים רבות לקבלת מידע אקוסטי בהשוואה לכלבים, אצלם התנועות באות פחות בתכיפות.
גם התנהגויות של הגנה ושמירה הן בעלות גוון קצת שונה.
אצל הזאב ניתן לראות צורות רבות יותר של הגנה פסיבית. כמו בריחה מהמקום ופחות תקיפה כהגנה עצמית, התנהגות הנצפית יותר אצל כלבים.
התנהגות הכוללת סחיבת מזון ואחסונו משרתת בעיקר את הטיפול בצאצאים. אצל הזאבים ניתן לראות חפירה יותר אינטנסיבית של האוכל. וכן הטיפול של הצאצאים אצל הכלב נעשה בעיקר על ידי האם. לעומת זאת אצל הזאבים עוד חברי להקה יטפלו בגורים ויביאו להם מזון וגם יקיאו את המזון כשצריך . הקאת המזון יכולה לבוא לידי ביטוי גם אצל כלבות אם כי לא תמיד.
"הזמנה למשחק" אצל הכלבים באה לידי ביטוי כאשר הכלב נראה כאילו הוא משתחווה לכלב השני ואחריו תבוא ריצה של אחד אחרי השני או מאבקי כוח, נשיכות ידידותיות.
לעומת זאת אצל הזאבים ניתן לראות תנועות משחק ותנועות בריחה שונות. תנועות של קבלת מרות ושל דומיננטיות יתבטאו בצורה יותר מוגזמת ומודגשת במשחק.
אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין הכלב לזאב אם לא הגדול ביותר הוא השמעת הקולות, הנביחה. מה שהכלב לא מצליח לבטא בהבעות פניו ובהחזקת הגוף שלו, הוא מבטא ברפרטואר הקולות, הנביחות. אצל הזאב באות לידי ביטוי נביחות מאוד קצרות בעיקר כדי להתריע על איום או להביע איום, נשיפות כעס, נהימות ויללות. לעומת זאת אצל הכלב הנביחה מופיעה בקומבינציה חדשה עם התנהגותיות אחרות כמו נביחה לשם קבלת תשומת לב ויחס.
עוד דוגמא ניתן לראות שזאבים צדים ללא השמעת קול בזמן הצייד בעוד שסוגי כלבים רבים נובחים בזמן הריצה אחר הציד או בזמן שהם מקיפים את הציד כמו כלבי הצייד שונים העוזרים לאדם בצייד לשם הספורט.
גם בזמן המשחק הזאבים לא משמיעים קול הם ישתמשו יותר בתקשורת האופטית בעוד שכלבים יכולים לנהום, לנבוח ולהשמיע קולות אחרים.
סיכום:
לסיכום נשאלת השאלה: למה השתנתה התנהגותו של הכלב כל כך בתחומי תפקוד מסוימים ובתחומים אחרים הם נשארו כהעתק של המקור.
כנראה שבאופן כללי התנהגויות ראשוניות של כל גזע, המבטאות הישרדות כמו לאכול, להזדווג, לישון ועוד ...נוטות להשתמר בעוד שהתנהגויות סוציאליות כמו החזקת משפחה יחד, טיפול בצאצאים והגנה נוטות להיעלם.
זהו יחודו האמיתי של הכלב, ההסתגלות והשינוי העצמי עם הזמן. הכלב הוא אחד מסוגי המינים והגזעים שהצליח לשמור על הגזע ללא סכנת היכחדות עכשווית.
לעומתו הזאב, אבי אבותיו, כן נמצא בסכנת הכחדה בהרבה מקומות בעולם.
למרות השוני הקיים בין שניהם עדיין ניתן לצפות בהתנהגותם של הזאבים ושל כלבי הבר השונים וללמוד מהם את בסיס התקשורת של הכלב.
ככל שנדע להבין יותר תקשורת זו כך נוכל להבין טוב יותר את הצרכים של הכלב שלנו ואת טבעו ועולמו.
היש דבר כזה פסיכולוגיה לכלבים? האם אפשר לשבת עם הכלב ולשאול אותו לבעיותיו? סביר להניח שהכלב לא יספר.
חינוך כלב דרך הבנת ההתנהגות הזואולוגית שלו הוא חינוך נכון. הכלב הוא חיה חברתית, החיה בלהקות. הישרדותו של הכלב תלוי בלהקה שאליה הוא שייך ובציד המשותף ללהקה הזו. כדי שחברי הלהקה יבינו זה את זה, פיתח הכלב שפה הבאה לידי ביטוי דרך חוש הריח, שפת הגוף וצורות ווקליות שונות לדוגמה נביחות, נהמות ועוד.
כדי לשנות בעיות התנהגותיות של הכלב אנו צריכים להבין קודם כל את שפתו של הכלב ומה שהוא אומר לנו. לדוגמה: אנו באים הביתה והכלב רץ לעברנו, מקשקש בזנב וקופץ עלינו. רוב האנשים מבינים התנהגות זו כמחוות אהבה. הכלב שמח לראות אותנו. מחווה זו בעצם אומרת בשפה הכלבית קביעת מעמד. הכלב בסיטואציה זו רוצה להזכיר לנו שהוא יותר דומיננטי מאתנו ועלינו לתת לו את הכבוד הראוי לו.
נשאלת השאלה איך אנו יודעים שזו לא מחווה של אהבה אלה קביעת מעמד..מתוך תצפיות בהתנהגות כלבים בינם לבין עצמם. מנהיג להקה בלהקה כלבית בטבע לעולם לא ייתן שיקפצו עליו כי זהו סימן לחוסר כבוד לו ולגופו.
חוסר הבנה של שפת הכלב הוא דבר שבשגרה. רוב האנשים, גם בעלי הכלבים אינם מבינים את שפת הכלב. כדי להבין את הכלב צריך ללמוד את הבעות גופו, את הקולות שהוא משמיע והמגעים שלו עם כלבים אחרים.
כאשר קיימת הבנה בסיסית של השפה הכלבית ושל הצרכים של הכלב ניתן לשנות התנהגויות המפריעות לנו. בעצם עיקר בעיות ההתנהגות של הכלב, נוצרות בשל חוסר ההבנה בננו ובין כלבינו. בעבודה שלי עם בעלי הכלבים והכלבים אני מלמדת את הבעלים להבין את שפת הכלב ודרך זה לחנכו. בהמשך לדוגמה, אם קפיצת הכלב מסמלת בשביל הכלב שהוא בעל המעמד הגבוה יותר בלהקה, אז אולי אפשר למנוע מהכלב לקפוץ עלינו? בדרך זו אנו נקבע את ההיררכיה בלהקה/במשפחה שלנו ולא הכלב. דוגמה זו היא כמובן אחת מיני רבות. אך כשאנו מבינים מה משמעות ההתנהגות של הכלב אנו גם יכולים להגיב נכון על התנהגותו וכך גם לשנותה.
צריך לזכור שכלב הוא חיה אחרת. הוא רואה את העולם בעיקר דרך חוש הריח שלו. הוא אינו אדם. הוא אומנם מהווה שותף וחבר אך גם לו יש את הצרכים שלו.
עולם הכלב מבוסס על ארבעה אינסטינקטים: רבייה, ציד, שמירה ואינסטינקט סוציאלי. כל מגוון ההתנהגויות של הכלב מבוססים על האינסטינקטים אלה. כאשר המעמדות בלהקה או ההיררכיה משרתים את תחושת הביטחון ואת תחושת ההישרדות של הכלב. לכן קיומה של היררכיה ברורה בלהקה חשובה מאד. כלבי בית רואים בנו, המשפחה כלהקה שלהם. לכן חייבת להיות היררכיה גם במערכת היחסים אתנו, בני האדם.
השאלה היא כמובן מי מנהיג הלהקה הכלב שלי או אני? כלב שאינו רואה בבעליו את מנהיג הלהקה, לוקח תפקיד זה על עצמו. כך מתחילות "בעיות ההתנהגות".
למידת שפת הכלב ועבודה נכונה עם הכלב עוזרת ביצירת היררכיה נכונה. כאשר אנחנו האנשים לומדים לקחת את התפקיד המנהיג, אנו מספקים לכלבנו את תחושת הביטחון שהוא צריך וגם זוכים לכבוד הראוי, להקשבה ולצייתנות של כלבנו.
תקשורת אמיתית בין האדם לכלב, המבוססת על הבנת שפת הכלב וטבעו תיצור קשר של כבוד הדדי והרמוניה.
או- מה הקשר בין שוטרים וכלבים?!
לפני כמה שבועות קיבלתי דו?ח אזהרה על חציית כביש שלא במעבר חצייה. הדבר הכעיס אותי מאוד. מיהרתי. הכביש היה פנוי ומעברי החצייה משני הצדדים שלי היו מרוחקים לפחות 300 מטר ממני. ועדיין- חוק הוא חוק ועונש הוא עונש. למזלי כאמור, קיבלתי רק את האזהרה ולא את הקנס והובטח לי שבפעם הבאה לא כך יהיה...
במהלך אותו היום נשארתי מרוגזת מהעניין וחשבתי מחשבות בנוסח: ?איך לא ראיתי את ניידת המשטרה? או ?למה באתי אל השוטרת שקראה לי, כשיכולתי בעצם ללכת לכיוון השני והיא לא הייתה יכולה לעשות שום דבר? אלו סוג המחשבות שאתה חושב שאתה נענש. איך לא להענש בפעם הבאה.
כמה שעות מאוחר יותר כשהייתי צריכה לחצות
את אותו הכביש, שיניתי את דרכיי. במקום ישר לעבור באותו המקום, בדקתי טוב- טוב שאין שם ניידת ורק אז עברתי. באמצע הכביש ובגאווה.
זה האבסורד בענישה. היא מלמדת את הנענש להיות טוב בלמצוא דרכים להתחמק מהמעניש ואת המעניש היא מלמדת להחמיר את דרכיו בהדרגה עד שיימצא עונש מפחיד מספיק כדי להיות יעיל.
אם אתם מבעלי הכלבים שמרגישים שהכלבים שלהם עושים כל מה שביכולתם כדי לא להקשיב לכם- כנראה שבלי כוונה השתמשתם בכלי הלימודי הזה קצת יותר מידי.
נקודה למחשבה (או יותר נכון נקודה עלייה חשבתי אני כמה שעות מאוחר יותר)- מה אם במקום לקבל קנס על שלא עברתי במעבר חצייה, הייתי מקבלת כרטיס הגרלה אם כן עברתי במעבר. בצד השני של הכביש הייתה עומדת הניידת, השוטרת לא הייתה אפילו צריכה לצאת ממנה, אחרי המעבר במקום הנכון הייתי רצה אל השוטרת בציפייה עם כרטיס ההגרלה שלי. אולי הייתי מקבלת 5 ש?ח, אולי 5 מיליון ש?ח ואולי רק חיוך חביב ו?אולי בפעם הבאה?... לא משנה מה הייתי מקבלת בפועל הייתי נשארת מרוצה, אוהבת שוטרים ושומרת חוק. פשוט כי זה כדאי.
כמובן שבשביל שאני, או כל אדם אחר ירגיש באמת מרוצה ממילוי החוקים הוא צריך להבין גם את המשמעות העמוקה שלהם ולהסכים איתם, אבל אנחנו לא יכולים להביא את הכלבים שלנו להבין למה אסור לרדת לכביש או צריך לבוא עכשיו.
כלבים, בדומה לכל יצור אחר, צריכים סיבות ומניעים כדי לפעול. צעד ראשון בכיוון הנכון יהיה לתת להם כאלה.
ברכות , החלטתם לשלב כלב חדש בחייכם. החלטה זו היא רבת משמעות כמעט כמו כל החלטה גדולה וחשובה בחייכם, חבר/ חברה, מעבר דירה, הולדת תינוק וכ"ו.
אני יודע שרבים מכם ירימו גבה ויחשבו "הבחור קצת מגזים" אבל בואו ננתח את זה לעומק אולי תגלו פנים נוספים בגידול כלב, דעו שמהיום אתם צריכים להתחשב בעוד יצור חיי מלבדכם ואני באופן אישי מברך אתכם על זה, המשמעות שהתבגרתם ויצאתם מהשלב האגוצנטרי ואתם בשלים לחלוק את הטוב שבחייכם עם עוד מישהו.
אבל יש לזה מחיר, התאמת לוח הזמנים שלכם לכלב שצריך לצאת 3-4 פעמים ביום, סדר יום יחסית עקבי וסדיר, הוצאות כספיות נכבדות ובתמורה מובטחת לכם אהבה ונאמנות אין קץ.
השלב הראשון: ודאו שאתם מסוגלים לגדל כלב ( גור דורש יותר זמן וכסף בשנת חייו הראשונה ולכן חישבו פעמיים האם לאמץ גור או בוגר- אני ירחיב בנושא במאמר המשך בעתיד).
מה כלב צריך על מנת לגדול בריא ומאושר בבית:
? נוכחות בעלים של לפחות חמש שעות (לא כולל לילה) והמון אהבה- אחרת יהיה מתוסכל ומשועמם.
? ארבע טיולים סדירים ביום, של 20 דקות ומעלה ובכל טיול אפשרות להוצאת אנרגיה עדיף שלפחות בשניים מהטיולים יתאפשר לו משחק עם כלבים אחרים - אחרת יסבול מעודף מרץ והרסנות בבית.
? אוכל ברמה סבירה פעם פעמיים ביום. ? מקום מרבץ נוח חם ויבש .
? משחקי לעיסה וכן משחקים מאתגרים להפגת השעמום בבית.
? חינוך ואילוף- אל תצפו שהכלב יגיע עם קודי התנהגות נכונים הרי הוא כלב וקודי ההתנהגות שאליהם הוא הורגל הם כלביים , חשוב לחנך אותו לדפוסי ההתנהגות שאתם רוצים לשם יצירת תקשורת נכונה בניכם לבין הכלב .
? טיפול וטרינרי הולם- כלב מוזנח ולא מטופל סובל .
שלב שני: התייעצו עם בעל מקצוע לגבי הכלב הנכון לכם , יותר מידי פעמים אני נתקל באנשים שלוקחים כלב שפשוט לא מתאים להם והטיפול במקרים אלו קשה ביותר גם לבעלים וגם לכלב.
שלב שלישי: תנו לכלב 10 ימי חסד להתרגל אליכם ואל הבית החדש , כל הטעויות שהכלב יעשה בעשרת ימי החסד הם ברות תיקון . זכרו הרבה מהטעיות ייעלמו כשהכלב יבין את הדרישות החדשות ממנו ? כלב לעולם לא עושה לכם דווקא.
שלב רביעי: פנו לבעל מקצוע גם אם יש לכם ניסיון קודם עם כלבים , כל כלב הוא אישיות בפני עצמו ובכל שלב בחייכם הדרישות שלכם משתנות . בעל מקצוע יסייע לכם להעביר לכלב את חוקי הבית ואורח חייכם בדרך הקלה , הברורה וההומאנית ביותר. אני מברך אתכם שוב על החלטה שבודאי תשנה את חייכם לטובה .
ניר הרמן הוא הבעלים ומנהל במהלך 12 שנים האחרונות את "היחידה המיוחדת לאילוף כלבים", נשוי ואב לשניים.
בנוסף, ניר הינו מאלף כלבים מוסמך מטעם צ.ה.ל, משטרת ישראל והמדרשה לכלבנות ובעל ניסיון של 15 שנים באילוף כלבים מבצעיים ואזרחיים.
ניר אוחז בתואר ראשון מטעם המחלקה לקרימינולוגיה / פסיכולוגיה בימים אלו ניר מרצה ומרכז את קורסי אילוף הכלבים ואת קורסי יועצי התנהגות במכללת מגן דוד ירוק. http://www.mydog.co.il
שאלה נפוצה היא באיזה גיל אפשר להתחיל לאלף את הגור החדש.
התשובה היא- מהרגע שבו לקחתם את הגור לביתכם,זהו הזמן הטוב ביותר
להתחיל בתהליך האילוף והחינוך.
החודשים הראשונים בחייו של הגור החדש, הם תקופה קריטית בעיצוב אופיו.ככל שנתחיל
מוקדם יותר בהקניית הרגלי חינוך ואילוף נכונים כך נוכל להימנע מבעיות עתידיות.
הרבה יותר קל להימנע מהתנהגויות לא רצויות מההתחלה, מאשר לנסות לתקן אותן, כאשר
הן כבר הפכו להרגלים.
דוגמאות להרגלי חינוך שניתן להתחיל ללמד מהרגע בו לקחתם גור או כלב חדש,ונושאים
שכדאי לדעת ולשים לב אליהם החל מהרגע בו הגיע הגור לביתכם:
קביעת מקום שינה מוגדר ומתוחם.
כיצד להתיחס לנשכנות גורים.
מניעת קפיצות.
איך להגיב למצבים והתנהגויות שונות של הגור.
מקומו של הכלב בהררכיה המשפחתית.
איך להתחיל לבצע אילוף צרכים.
לאיזו חשיפה זקוק הגור.
ועוד.
ניתן לקבוע פגישה ראשונית עם מאלף ברגע שהגור החדש הגיע אליכם(על הגיל
המומלץ ללקיחת גור ראו בהמשך).
בפגישה המאלף רק יסביר וידריך על דרכי ההתנהגות הנכונות עם הגור וכיצד
להימנע מהרגלים רעים ואפילו אין צורך "בנגיעה" בגור.
אם רוצים ניתן להתחיל בלימוד הפקודות הבסיסיות(למשל "שב" ו"בוא"),כבר
בפגישה זו בעזרת צ'ופרים.
לאחר שהגור יתבגר מעט ניתן להמשיך אם רוצים, הלאה לאילוף.
מיכל גולן, מאלפת כלבים מוסמכת,בוגרת המרכז הישראלי לאילוף כלבים בפרדס חנה והאקדמיה הישראלית לכלבנות בנורדיה, נחשבת לאחת ממאלפי הכלבים המובילים בארץ ועובדת בתחום אילוף הכלבים מזה מספר שנים. מיכל גולן מספקת מגוון רחב של שירותים ובינהם: חינוך גורים, אילוף כלבים למשמעת, פתרון בעיות התנהגות, יעוץ בבחירת כלבים. שיעורי האילוף ניתנים בצורה אישית בבית הלקוח. קיימת גם אפשרות לאילוף בקבוצות ובפנסיון. אתר:אילוף כלבים
בשביל להבין מהוא כלב הגנה, אנו צריכים להבין את המושג "תוקפנות". תוקפנות היא אינסטינקט בסיסי, הקיים אצל כל יצור חי על מנת שיוכל לשרוד. תוקפנות לא יכולה להשתנות כמותית אלא יכולה להיות מנותבת למקומות נכונים.
כלב תוקפני מסוג רוטוויילר לדוגמא, שנמצא כל היום בבית ויוצא לטייל לטיולים של עשר דקות-רבע שעה, אוגר אנרגיה שבסוף תפרוץ החוצה. השאלה היחידה היא: מי הוא חסר המזל שיזמין את זה על ראשו? מאד יכול להיות שזה יהיה בעל הכלב שיסתכל עליו בצורה לא נכונה.
הרבה פעמים ראיתי מאלפים שמאלפים "כלבי הגנה" לנשיכת שרוול ובאותה עת ליכולת לספוג התנהגות מאיימת. כמובן,כל העניין נראה טוב-הכלב מזנק אל השרוול,אוחז בחוזקה מבלי לעזוב למרות שהמאלף נראה מאד מאיים ומחזיק מקל ביד. אך ברגע שמאלף מוריד את השרוול הוא הופך לחברו של הכלב. אילוף כזה, הוא אילוף להגנה ספורטיבית, שאין לה מקום בחיים האמיתיים. כלב הגנה אמיתי שיספוג כמה מכות עם אלת ברזל-ימות. אילוף ספורטיבי מתבצע על בסיס יצר צייד והבאה. ברגע שהכלב נושך את השרוול בצורה טובה ומצליח לעמוד בלחץ של המאלף, הוא מקבל את השרוול... זה שופך אור על עובדה מאד פשוטה: כלב רואה בשרוול מן משחק משיכות.
כלב הגנה "אמיתי" משתמש בתוקפנות, ולא ביצר הבאה או צייד. הוא לא מתחיל "להגן" כאשר רואה שרוול אילוף, אלא ברגע שנשקפת סכנה ברורה. סכנה יכולה לבוא במראה של כלי נשק, ההתנהגות תוקפנית, תקיפה פיזית וכו". כלבים אלו מאומנים בחשיבה טקטית, יכולת לנהל קרב "עד הסוף", עבודה עם זמם(יכולת לנהל קרב אפילו עם זמם) ועוד הרבה דברים אחרים.
אני חושב שמיותר לציין שלא כל כלב מסוגל להיות כלב הגנה ולא כל בן אדם מסוגל להיות בעל כלב הגנה. אם כל משכלב צריך, זה תכנית גידול נכונה, אינסטינקטים מפותחים ותכנית אילוף מותאמת, אז המקרה מאד שונה עם הבעלים.
להיות בעל כלב הגנה אומר-להיות בעל כלי נשק. זה אומר להיות אחראי. זהו כלב שאסור לשחררו מרצועה בקרבת אנשים זרים, אחרת הכלב יכול להתפרק על מישהו שהולך בפורים עם אקדח צעצוע רק בגלל שזה משהוא למד. זה אומר להיות מסוגל לתת לכלב לעשות את עבודתו כאשר נשקפת סכנה אמיתית, מבלי לחשוש מהתוצאות.
ולסיכום, אם אתם רוצים כלב שמוכן לוותר על חייו למענכם, אז על תחשבו פעמיים, רק תבחנו את תכנית האילוף ועל תהפכו את הכלב ל"צייד סמרטוטים".
11 . גידול ילדים וכלבים יחד, זה לא תמיד כל כך פשוט.....מאת עופרי המפה שוחט
נראה שכלבים מטילים קסם על הילדים. לא פעם אנו לוקחים כלב כי הילדים ביקשו והכלב אכן מביא אתו הרבה שמחה.
כאשר אנו מביאים גור חדש הביתה ויש גם ילדים קטנים, לעתים הכלב והילד הקטן נראים כשני אחים שמתגוששים ומתאבקים אחד עם השני. ואכן כך הגור רואה את ילדנו הקטן כשותף, כגור קטן אחר בלהקה.
הכלבה בטבע תחפור מאורה להמלטת הגורים, או תימצא מקום מסתור אחר הקיים, באזור בו חיה להקת הכלבים.
הגורים בהיוולדם אינם רואים כמעט דבר ואינם שומעים טוב. חושים אלו ילכו ויתחזקו בשבועות הבאים. בשלב זה הם שוכבים צמוד אחד לשני, כדי לקבל את החום והביטחון מאמם ואחד מהשני בזמן היעדרותה של אמם.
האם תטפל ותניק אותם עד גיל עשרה שבועות בערך. ואח"כ יתחילו לטפל בהם גם חברי להקה אחרים.
בגיל חודש בערך הגורים כבר יותר מפותחים, שומעים ורואים היטב. הם כבר יותר עצמאים. הם מתחילים לחקור את עולמם וכן מתחילים מגעים עם חברי להקה האחרים ואחד עם השני.
הגורים בשלב זה פוגשים חברי להקה אחרים ומתחילים ליצור איתם קשר. הם רצים אליהם, מנפנפים בזנב ומנסים לקפוץ עליהם באזור הלסת. צורת התנהגות זו משרתת את הגור לשתי מטרות. הגור ילקק את הבוגר באזור הפה כדי לסמן לכלב הבוגר שהוא רוצה מזון והכלב הבוגר יקיא את הטרף שהוא צד לאחרונה, כמזון לגור. התנהגות זו היא גם סימן לברכה בין גור צעיר לבוגר, בלי קשר למזון.
בין הגורים האחים שנולדו באותו השגר, מתחילים בשלב זה משחקי מעמדות, משחקי צייד אחד עם השני. הגורים בודקים את כוחם אחד מול השני כאשר בשלב בגרותם והיקלטותם בלהקה כבוגרים צעירים, מאבקי הכוח וחוזקם יקבע את מעמדם העתידי בלהקה. כמובן שהגור החזק ביותר ייקח לעצמו את המעמד הגבוה ביותר מול אחיו איתם שיחק, "נלחם" כגור קטן.
בערך בגיל ששה עד עשרה שבועות מצטרף הגור אלינו, אל המשפחה. הגור רואה את משפחתו החדשה כלהקה חדשה אליה הוא מצטרף.
וכפי שהוא נהג עם הלהקה המקורית, הראשונית שלו כך הוא מתנהג גם עכשיו במשפחה החדשה שלו. עם יש ילדים קטנים במשפחה, עד גיל העשרה, ירצה הגור לקבוע איתם את מעמדו החדש במשפחה בדיוק כמו עם אחיו, הגורים האחרים. ולכן לפעמים הוא יכול לנשוך או לרדוף אחרי הילד, לקפוץ עליו, לתפוס לו בבגדים ועוד. עם ילדים בגיל העשרה, גיל אחד עשרה ומעלה הוא יתנהג בתחילה ככלבים צעירים, יראה להם יותר כבוד, יקבל אותם כמו המבוגרים בצורה סוערת ובנפנוף זנב.
ככל שיגדל הגור כך הוא גם ינסה לקבוע את מעמדו מול הילדים הבוגרים יותר ולא תמיד הוא יסכים לקבל את מרותם. גור בגיל ששה עד שמונה חודשים נכנס לשלב של כלב צעיר, הוא אינו כבר גור ולכן לפי ראות עיניו הוא כבר בגיל זה שווה ערך לילדנו המתבגרים.
תינוק נולד לבית עם כלב
יותר מפותחים, שומעים ורואים היטב. הם כבר יותר עצמאים. הם מתחילים לחקור את עולמם וכן מתחילים מגעים עם חברי להקה האחרים ואחד עם השני.
הגורים בשלב זה פוגשים חברי להקה אחרים ומתחילים ליצור איתם קשר. הם רצים אליהם, מנפנפים בזנב ומנסים לקפוץ עליהם באזור הלסת. צורת התנהגות זו משרתת את הגור לשתי מטרות. הגור ילקק את הבוגר באזור הפה כדי לסמן לכלב הבוגר שהוא רוצה מזון והכלב הבוגר יקיא את הטרף שהוא צד לאחרונה, כמזון לגור. התנהגות זו היא גם סימן לברכה בין גור צעיר לבוגר, בלי קשר למזון.
בין הגורים האחים שנולדו באותו השגר, מתחילים בשלב זה משחקי מעמדות, משחקי צייד אחד עם השני. הגורים בודקים את כוחם אחד מול השני כאשר בשלב בגרותם והיקלטותם בלהקה כבוגרים צעירים, מאבקי הכוח וחוזקם יקבע את מעמדם העתידי בלהקה. כמובן שהגור החזק ביותר ייקח לעצמו את המעמד הגבוה ביותר מול אחיו איתם שיחק, "נלחם" כגור קטן.
בערך בגיל ששה עד עשרה שבועות מצטרף הגור אלינו, אל המשפחה. הגור רואה את משפחתו החדשה כלהקה חדשה אליה הוא מצטרף.
וכפי שהוא נהג עם הלהקה המקורית, הראשונית שלו כך הוא מתנהג גם עכשיו במשפחה החדשה שלו. עם יש ילדים קטנים במשפחה, עד גיל העשרה, ירצה הגור לקבוע איתם את מעמדו החדש במשפחה בדיוק כמו עם אחיו, הגורים האחרים. ולכן לפעמים הוא יכול לנשוך או לרדוף אחרי הילד, לקפוץ עליו, לתפוס לו בבגדים ועוד. עם ילדים בגיל העשרה, גיל אחד עשרה ומעלה הוא יתנהג בתחילה ככלבים צעירים, יראה להם יותר כבוד, יקבל אותם כמו המבוגרים בצורה סוערת ובנפנוף זנב.
ככל שיגדל הגור כך הוא גם ינסה לקבוע את מעמדו מול הילדים הבוגרים יותר ולא תמיד הוא יסכים לקבל את מרותם. גור בגיל ששה עד שמונה חודשים נכנס לשלב של כלב צעיר, הוא אינו כבר גור ולכן לפי ראות עיניו הוא כבר בגיל זה שווה ערך לילדנו המתבגרים.
תינוק נולד לבית עם כלב
כלבים מטבעם מאד סובלניים עם גורים, ולכן הם גם לרוב מאוד סובלניים עם ילדים קטנים ופעוטות. גם כאשר הילדים נתלים עליהם או מושכים להם בשיער הם יקבלו לרוב את מעשיהם בהבנה. כאשר תינוק חדש מגיע הביתה עלינו לשנות לכלב כמה שפחות מהרגליו הקודמים. לדוגמה אם מקומו של הכלב ליד המיטה שלנו, ההורים ועכשיו אנו רוצים מקום זה למיטה של התינוק עלינו להעביר את מקומו של הכלב כמה חודשים לפני הולדת התינוק, כדי שהכלב לא יקשר את בוא התינוק החדש עם העברת מקומו או כל שינוי אחר בהרגליו וכך למנוע קנאה של הכלב בתינוק החדש.
בחודשים הראשונים עלינו לצפות בהתנהגותו של הכלב ליד התינוק החדש. לא כדי להשאיר את התינוק על הרצפה לבד עם הכלב בהתחלה, תינוקות המתחילים לזחול יכולים לזחול לכלב לתפוס בשיערו, ברגעים אלה עלינו לראות את תגובת הכלב וכדי גם להסביר לתינוק שזה יכול להכאיב לכלב.
כלב בוגר אינו רואה בילד שותף שווה ערך. הוא רואה בו גור צעיר בלהקה. הכלב יכול להבחין בגילו של הילד על פי גובהו של הילד, התנהגותו ופניו הצעירים. לרוב אנו נתקלים במצב, שהכלב מקשיב פחות לילד מאשר להורה אף על פי שהילד מבלה יותר זמן עמו. כאשר אנו שולחים למשל ילד צעיר ( פחות מארבע עשרה בממוצע) עם כלב לטיול, על פי הבנתו של הכלב, הוא זה שאחראי ברגע זה על הלהקה. גם בטבע גור צעיר לא יכול לקחת אחריות על להקה של כלבים בוגרים.
ולכן איננו יכולים לצפות מכלב המשפחה שלנו לקבל מרות מילד קטן או אפילו מילד בגיל העשרה המוקדמות שלו.
אנו ההורים אחראים על הקשר של הכלב עם הילד. עלינו להציב גבולות מצד אחד לכלב או לגור החדש, לחנך אותו למגעים נעימים עם הילדים. לא לתת לכלב ל"חנך" את הילדים שלנו על ידי נשיכות קטנות, נביחות, ריצות אחר הילד ועוד. אנו יכולים וצריכים לחנך את כלבנו ובו זמנית לדרוש ממנו להתנהגות טובה כלפי ילדנו , אך מצד שני עלינו לחנך גם את ילדינו לא להכאיב או להציק לכלב הבוגר או לגור, לתת לו מנוחה כשצריך, ולשחק איתו בזמן הנכון.
תקשורת אמיתית בין האדם לכלב, המבוססת על הבנת שפת הכלב וטבעו, תיצור קשר של כבוד הדדי והרמוניה.
הכותבת: עופרי המפה שוחט.
עופרי המפה שוחט
יועצת להתנהגות הכלב ומחנכת כלבים.את הכשרתי רכשתי בארץ, בגרמניה ובארצות הברית והיא כוללת פתרון בעיות התנהגות, חינוך כלבי עזר ושירות, וחינוך כלבים וגורים בגישה חדשה המבוססת על הבנת שפת הכלב וטבעו. דרך זו היא טבעית לכלב ויוצרת מערכת יחסים הדדית המבוססת על אמון והרמוניה ביננו לבין כלבנו.
אזור ירושלים ומודיעין
052-6999455 http://www.kelev.net info@kelev.net
יש לנו גור קטן בבית, הוא כל כך מתוק... למה לחנך אותו?
כולם רוצים לחבק אותו, הילדים כל הזמן משחקים אתו והוא מצדו רוצה רק להיות לידנו, הוא משחק איתנו, נושך נשיכות קטנות ושמח לקראתנו.
הגור במגעיו איתנו, כמו בטבע בלהקה של כלבים, מתחיל לרכוש כישורים סוציאליים, ללמוד את אופי הלהקה, בה הוא חי ואת מעמדו העתידי במשפחה .
חשוב להגדיר לגור את מקומו העתידי בהיררכיה המשפחתית ולמנוע בעיות התנהגות בעתיד.
חינוך הגור צריך להיעשות מהרגע שהגור מגיע לחיות עמנו.
שילוב נכון של הכלב בחיי המשפחה יתרום לאיכות חיים טובה לכלב ולנו, אימוץ הרגלים והתנהגויות נכונים לנו ולכלב שלנו, המלווים בכבוד הדדי ובהרבה כייף.
הגור עובר שלבי התפתחות שונים מהיוולדו ועד הגיעו לבגרות מלאה. השלבים השונים מאופיינים בעזרת יכולותיו הפיזיות, הנפשיות והקוגניטיביות השונות.
חשוב לדעת ולהכיר את השלבים השונים כדי שנוכל לשלב את הגור בצורה הטובה ביותר
בלהקה העתידית שלו, אנחנו, וכדי שנכיר ונבין מה הן יכולותיו וקשייו בתקופות ההתפתחות השונות שלו.
שלבי ההתפתחות של הכלב:
1. השלב הראשון כולל את השבועיים הראשונים. בשלב זה הגור מונחה על ידי הרפלקסים והאינסטינקטים השונים.
הרפלקסים הבאים לידי ביטוי הם: רפלקס היניקה, הכאב, שמירה על חום הגוף ועשיית צרכים.
האינסטינקטים השונים: אינסטינקט החיפוש, הגור מחפש את הפטמות של אימו הכלבה, דריכה על הפטמה, יצירת קשר גופני עם אחיו כדי לשמור על חום הגוף.
2. שלב שני- שלב המעבר
שבוע שלישי:
העיניים של הגור מתחילות להיפתח והוא מתחיל להשתמש באוזניים שלו.
הרפלקסים מתמעטים ויותר אינסטינקטים, התנהגויות אינסטינקטיביות שונות באות לידי ביטוי.
בשלב זה ניתן עדיין לראות את רפלקס -"פחד מזרים" או הימנעות מדברים חדשים כהגנה עצמית. האינסטינקטים כוללים: חיפוש האם כמקור חום ומזון הופך לתחילתו של צייד. הגורים פחות שוכבים אחד על יד השני, מתחילה התנהגות של איום, ניעור השלל ומשחקים סוציאליים משותפים.
3. שלב שלישי- שלב ההטמעה
שבוע רביעי עד שמיני:
הגור בשלב זה מבחינה גופנית יותר עצמאי, התפתחותו המוטורית עדיין לא הגיעה לבשלות מלאה, אך החושים שלו עכשיו מפותחים לגמרי והוא מגיב בצורה מכוונת לסובב אותו.
ההתפתחויות החברתיות עיקריות הן: שימוש בשפת הגוף, הבעות הפנים- כמו שימוש באיום וחשיפת שיניים כלפי הגורים האחרים, התחלת הבעה של קולות ותשומת לב לריחות השונים. כמו כן מתחילים משחקי מעמדות, משחקי צייד אחד עם השני.
בתקופה זו גם מתחיל בדרך כלל הקשר עם האדם, אם זה בעלי הכלבה או עם המשפחה החדשה של הגור. חינוך הגור חשוב מהרגע שהגור מגיע לביתנו ומתחיל את חייו איתנו.
4. שלב רביעי- השלב הסוציאלי,
שבוע 9 עד בערך החודש החמישי
מתחיל חינוך הגור לחיי להקה. היכולת שלו לתקשר עם כלבים אחרים, גורים או בוגרים השתפרה. יכולתו ללמוד דברים חדשים ולקבל על עצמו את המגבלות והאיסורים בחיי שיתוף מתחזקת. בתקופה זו בטבע נקבעים המעמדות בין הגורים וכן ניתן לראות מי מהגורים יהיה דומיננטי ומי פחות.
כמו בטבע בשלב זה הגור מתחיל לקבוע את מעמדו העתידי במשפחה. לכן חשוב להגדיר
לו את הגבולות ואת הדרישות שלנו ממנו, חשוב לחנך אותו.
למשל הגור מתחיל בנשיכות קטנות שהולכות ומתחזקות אם אנו לא מפסיקים אותו. נשיכות אלו הן כמו מאבקי הכוח של הגור עם אחיו הגורים האחרים מאותו השגר. דרך המשחק, הנשיכות, ההתאבקויות כל גור לומד את חוזקו וכוחו מול חוזקם וכוחם של אחיו
וכך הם בונים בניהם את ההיררכיה העתידית. הגור החזק של השגר גם יהיה במעמד הגבוה ביותר מול אחיו בהיררכיה של הלהקה.
5. שלב חמישי- אינטגרציה בהיררכיה של הלהקה
חודש חמישי עד חודש שביעי
המעמד של הגור בלהקה נקבע. הגור לומד את מעמדו בהיררכיה על פי מגעים עם חברי הלהקה ועבודה משותפת אתם. חברי הלהקה הבוגרים משמשים דוגמה בצייד ובהתנהגות סוציאלית נכונה. הגורים בטבע מגלים כעת את גבולות הטריטוריה ומצטרפים מהחודש השישי לחייהם לצייד המשותף.
בשלב זה יכולות להתחיל בעיות המשמעת של הכלב. הכלב מגיע לגיל, מה שאנו מכנים: "גיל הטיפש עשרה", במידה והוא לא למד בשלב הקודם ובשלב הזה את מקומו העתידי בלהקה שלנו, הוא מקשיב לנו פחות ופחות ומרגיש יותר ויותר עצמאי ובטוח בעצמו לעשות כרצונו.
הוא כבר לא עוקב אחרינו כמו גור קטן, כמו בהתחלה. הוא עדין יכול להתנהג בצורה ילדותית וגורית אך התנהגות זו מכוונת לכך ש"נסלח לו" על התנהגויות שונות שמבטאות חוסר ההקשבה והתעלמות מאיתנו. התנהגויות המופיעות בשכיחות רבה יותר.
6. שלב שישי-
מהחודש השביעי עד....
בתקופה זו הכלב כבר מגיע לגודלו הפיזי ומתחילות להופיע ההתנהגויות הקשורות למיניות הכלב.
בשלב זה מתחילה להתפתח עצמאות אישית וביטויי העצמי, המבוססים על התנסויות העבר. פרובוקציה וקריאת תיגר על המעמדות הקיימים ועל ההיררכיה הקיימת באים לידי ביטוי באופן יותר ישיר.
בשלב הזה מתעצמות בדרך כלל בעיות ההתנהגות אצל כלב הבית, במידה והכלב לא למד עד היום את מקומו במשפחה.
7. שלב שביעי- בערך
מגיל שנתיים
בשלב זה הכלב מגיע לבגרות נפשית, התנהגותו ככלב בוגר. בטבע כלבים דומיננטיים נפרדים מהלהקה וכלבים לא דומיננטיים נשארים בלהקה ועוזרים בגידול הצאצאים הבאים.
כלבי הבית לא מראים לרוב התנהגות בוגרת מלאה אלה נשארים במעין מצב של כלבים צעירים אבל כן ניתן לראות בגרות מלאה יותר בכמה תחומים כמו בתחום שמירה על טריטוריה. הכלב נובח ושומר יותר. בעיות כמו לנשוך את "הפולשים" לטריטוריה, יכולות פתאום להופיע. כמו כן כלבים שהראו סימנים לאגרסיביות יכולים לנסות לנשוך את בעליהם. התנהגות זו תבוא לידי ביטוי רק שהכלב מרגיש בוגר ורוצה לקחת לו את הזכות למנהיגות של הלהקה.
ניתן לחנך את הכלב בכל שלב של חייו. גם כלבים בגלאים של 5, 6, 7, שנים ניתן לחנך.
גורים וכלבים צעירים יותר קל לחנך. גור שמגיע אלינו בהיותו צעיר מאד ואנו מקנים לו חינוך נכון והרגלים נכונים מהתחלה, ההתמודדות איתו בגיל הבגרות תהיה יותר פשוטה וקלה.
אם נשים לב לשלבי ההתפתחות השונים, נעזר בהם ונחנך את כלבנו נכון, נוכל לחיות בהרמוניה ובהרבה כייף עם הכלב שלנו מגיל הינקות ועד הבגרות והזקנה של כלבנו.
עופרי המפה שוחט
עופרי המפה שוחט
יועצת להתנהגות הכלב ומחנכת כלבים. את הכשרתי רכשתי בישראל, בגרמניה ובארצות הברית, הכשרתי כוללת פתרון בעיות התנהגות, חינוך כלבים וגורים המבוסס על הבנת שפת הכלב וטבעו וכן חינוך כלבי עזר ושירות.
אזור ירושלים ומודיעין
052-6999455 http://www.kelev.net info@kelev.net
אם יש לכם גור, או כלב אנרגטי שנשאר הרבה שעות לבד כל יום- סביר להניח שיש לכם כלב שמסתובב בבית משועמם וכלבים משועממים מתעסקים בעיקר בלחפש מה לעשות. המסקנות, לרוב, לא מוצאות חן בעיינינו.. הנה כמה רעיונות למשחקים לא יקרים שיעסיקו את הכלב לקצת יותר זמן מהצעצועים הרגילים שלו:
1. בקבוק פלסטיק שבתוכו יש כמה חתיכות אוכל שהכלב שלכם אוהב. הרעיון- אם הכלב ינער את הבקבוק בכיוון הנכון האוכל יצא החוצה, רוב הכלבים מבלים בהתחלה המון זמן בלנסות ללעוס את הפייה של הבקבוק. כאשר כלב מנסה זמן רב ללא הצלחה- הוא מתייאש (כל כלב והזמן שלוקח לו לוותר) לכן כדי לעודד את הכלב להמשיך לנסות ולפתור את החידה בהתחלה עושים את זה קל יותר, אפשר לחורר את הבקבוק בחורים גדולים כך שגם אם ינער ממש קצת האוכל יצא ואז נקטין את מינון החורים בהדרגה.
2. בד עם קשר ובתוך הקשר כמה חתיכות אוכל, הרעיון: הכלב צריך למצוא אסטרטגיה להגיע אל האוכל. מנסיון, חלק מהכלבים ילכו על לקרוע את הבד וחלקם ילמדו ממש לפתוח את הקשר. הבד יכול להיות כל פיסה של בד ישן שלא צריכים, רצועה מלבנית באורך של כ- 30 ס?מ, מניחים את האוכל במרכז ויוצרים את הקשר כך שהאוכל מוסתר בתוכו. שוב, כדי לעודד את הכלב לנסות בפעמים הראשונות- צרו קשר רופף לחלוטין שיהיה קל מאוד לפתוח. כשהכלב שלכם כבר התמכר לצעצוע אפשר להתחיל להעלות דרגות קושי וליצור קשרים הדוקים יותר.
3. קונג/ עצם אמיתית חלולה- הקונג הוא צעצוע גומי דחוס, מגיע בכל מיני צורות ומחורר בצורה כלשהי, עצם אמיתית היא אלטרנטיבה זולה יותר, חפשו את העצם הארוכה והחלולה. השימוש בשני הצעצועים הוא זהה- אנחנו ממלאים את החלל בצעצוע באוכל והכלב על- ידי ליקוק מנסה להגיע אליו. מילוי אפשרי אחד הוא ?פטה נקניקיות?- חצי נקניקיה מעוכה בתוספת טיפה אחת של חמאה (בשביל שיתקבל מרקם שאפשר למרוח), עוד אפשרות היא מילוי מיוחד לקונג שקונים בחנות. מורחים את הממרח בדופן הפנימית של המשחק ומקפיאים (!!) לחצי שעה כדי שההמרח יתמצק על הדופן ולא ישפך החוצה ברגע שנותנים לכלב.
וריאציה נחמדה היא להכניס לתוך המשחק אוכל שהכלב ממש ממש אוהב, ואז ?לסתום? את הדרך אליו בשכבה של ממרח אהוב, אבל קצת פחות. כך הכלב מללק את דרכו לאוכל האהוב שלו.
4. פיניאטה- (מתאים גם לימי הולדת של כלבים : ))כאן הבד עם הקשר ממקודם תלוי מגובה, שוב- מכיל אוכל. הרעיון: על מנת שהאוכל ייפול אליו הכלב צריך ללעוס את הבד בעמידה
בקפיצות או למשוך במקום הנכון. כדאי להתחיל מגובה שהכלב מגיע אליו בקלות כשהוא מרים את הראש ולהתקדם בהדרגה עד לגובה עמידה על שתיים. לפני שעוברים לשלב הפיניאטה יש ללמד לפתוח את הקשר כשהבד לא תלוי מגובה, כפי שמפורט בסעיף 2. זה תרגיל נחמד מאוד לכלבים שבנטייתם הטבעית הם קופצניים או עומדים הרבה על רגליים אחוריות. התרגיל לא מתאים לכלבים עם בעיות אגן!
5. עצמות לעיסה, אוזניי חזיר, עצם בקר- אלו הם המשחקים היקרים יותר ברשימה שלנו, את כולם ניתן להשיג בחנות חיות והם אינם משחקי מחשבה אלא תעסוקה לפה וגם זה חשוב.
* למה זה טוב?
- עוזר (לא פותר!) לבעיות של הרס חפצים בבית - מפעיל את הכלב ונותן לו עניין - מפעיל את המוח של הכלב, כאשר הוא צריך ?לעבוד? על להשיג אוכל, במקום שרק יוגש לו ללא מאמץ - כיף גדול לאנשים! מבדר מאוד לראות את הכלב שלך מתמודד עם בעיות ומוצא שיטות מוצלחות ומוצלחות פחות לפתור אותן?
* איך אדע איזה משחק מתאים לכלב שלי?
פשוט לנסות! כל כלב אוהב ומתמכר לסוג שונה של פעילות, חלק מהכלבים אוהבים יותר ללעוס, חלק אחר אוהב יותר ללקק, חלק ידחו את צעצוע הבד כאשר הבד הוא ג?ינס ויתלהבו מבד אחר. הוריאציות רבות מאוד. כאשר תוציאו את המשחק בפעם השנייה והכלב יקום בהתלהבות- תדעו שזה המשחק הנכון?
* למה צריך לשים אוכל במשחקים?
כי הכלב צריך סיבה לעבוד קשה על המשחק, ריח של אוכל הוא מוטיבציה מעולה.
* באיזה אוכל להשתמש?
מה שהכלב שלכם אוהב! זה יכול להיות נקניק, שאריות מארוחת הצהריים, האוכל של הכלב, חטיף כלבים מהחנות או חתיכת גבינה. כל כלב אוהב דברים אחרים. כדאי לנסות ובשימוש קבוע במשחק גם לגוון.
* כמה אוכל לשים?
ממש ממש מעט. אם זה נקניק- מספיקה פרוסה אחת חתוכה/ חצי נקניקיה/ 5-6 חתיכות מהאוכל של הכלב. הכמות הזו מספיקה כדי שהכלב יתאמץ. אם רוצים אפשר לשים יותר ובכל אופן להוריד את הכמות שנותנים במשחקים מהכמות הרגילה שהכלב אוכל, כך אין לנו אוכל עודף ומשקל עודף על הכלב.
14. מדוע חשוב לאלף כלבים בסטנדרט אחיד? מאת אולג ט.
מדוע חשוב לאלף כלבים בסטנדרט אחיד?
בתקופת עבודתי כמאלף כלבים,נתקלתי בתופעה מוזרה ומנוגדת לאופי הישראלי-אנשים מוכנים לשלם כסף עבור ביטויים "משמעת בסיסית","משמעת מתקדמת" ו"חינוך גורים",בלי להבין עד הסוף מה עומד מאחורי זה ובלי לדעת בצורה מוחלטת מה הם יקבלו ביד לאחר סיום תהליך האילוף.
בכל ארץ המכבדת את עצמה בתחום הכלבני,קיימים סטנדרטים לסוגים שונים של אילוף,הנקבעים ע"י ההתאחדות ומועדונים,ומותאמים ספציפית לאותה ארץ ולגזעי כלבים שונים.סטנדרט כולל רשימת דרישות ו"יכולות" שעל הכלב להציג במבחנים,צורת ביצוע הפקודות וטעויות של הכלב הגורמות להורדת ניקוד.הנה קטע מסטנדרט "כלב בעיר" הרוסי:
-קריאה לכלב,כאשר הוא נמצא במצב חופשי,ללא גירויים(15 נקודות).
*פקודה נוספת.נקודה1.
*מתיישב או לא מתיישב בפקודה.נקודה 1.
*עוקף את הנוהג בלי פקודה.2 נקודות.
*לא עוקף את הנוהג.12 נקודות
קריאה לכלב ממצב חופשי.לפי פקודה ראשונה,על הכלב לרוץ לכיוון הנוהג ולהתיישב לפניו.בפקודה רגלי,על הכלב להקיף את הנוהג ולהתיישב ליד רגלו השמאלית.
אותם סטנדרטים מתחלקים לספורטיביים ושימושיים.בספורטיביים על הכלב להציג רמת ביצועים גבוהה,אך עליו לבצע דברים לא שימושיים בחיים האמיתיים.קיימות גם תחרויות בין לאומיות לפי סטנדרטים אלו.זה הוא ספורט לכל דבר.(גם כדורגל יפה,אך לא ראיתי כדורגלנים בועטים בחפצים מחוץ למגרש).
בשימושיים,על הכלב להציג רמת ביצועים גבוהה,בדברים שישמשו אותם.למשל סירוב אוכל מזרים,הפסקת פעולה בפקודה,ותיפקוד בסביבה רוויה גירויים שונים.לא קיימות תחרויות בתחומים אלה,רק מבחנים אישיים על מנת לבדוק את רמת האילוף ורמת המאלף.
בימים אלה,שוקדים אנוכי ועוד מספר מאלפים על בניית מגוון תוכניות אילוף המותאמות לצרכים שונים של בעלי הכלבים.בעבודתנו,אנו מתבססים תוכניות אילוף שונות בחו"ל,על נסיוננו האישי בארץ ועל נסיונם של מאלפים בחו"ל איתם אנו נמצאים בקשר מתמיד.
לאחר השלמת המלאכה,יוצג החומר באתרי המאלפים המשתתפים ויוצג ללקוחות לפני תחילת האילוף.בצורה זו,אתם תדעו עבור מה אתם משלמים,ואנחנו בתור מאלפים נשאף להוציא את הניקוד הכי גבוהה במבחנים.
צריך להבין שהכלב מטבעו, רגיל לחיות בלהקה שיש בה הררכיה. כשהוא מגיע לבית חדש, מבחינתו זו להקה חדשה וזרה לו. והוא שומר על פרופיל נמוך.
הבעיה היא באנשים חושבים שכלב צריך להיות בתחתית ההרכיה שלהם,ואם לכלב יש אופי דומיננטי זה עלול ליצור משחקי כוחות, מצידו- יזהה הכלב את בעל הבית כבוס ויפגין ציות,אולם כלפי אחרים,הילדים בדרך כלל, הכלב יתנהג אחרת ,יתעלם ואפילו עלול להציק.
חשוב מאוד שכל בני הבית יעשו יד אחת ויפגינו אחדות בקביעת הכללים והגבולות עבור הכלב, בדומה לחינוך ילד,בו שני ההורים צריכים להפגין חזית אחידה.
לפעמים מענישים את הכלב שלא לצורך במקום ללמד אותו היכן הגבול.
אפשר להגיד שתשעים אחוז מכלל הבעיות נגרמות מהבעלים של הכלב ולא מהכלב עצמו.
צריך להבין שהכלב נמצא בתקופת הסתגלות לפחות במשך שבוע -שבועיים. ובתקופה הזו חשוב לא לסטות מהגבולות שמעימידים לו.
למשל ,אם מחליטים שלא לאפשר לו להיכנס לחדרים הפרטיים של בני המשפחה,צריך לעמוד על כך בטון דיבור תקיף.
דבר נוסף- גם אם מאמצים כלב שחונך לעשיית צרכיםבחוץ-לא להתרגש אם הוא מדי פעם עושה את צרכיו בתוך הבית. ל לשבור את הכלים אלא לתת לו הזדמנות נוספת, בכלל, כניגשים לחינוך לצרכים צריך קודם לבדוק האם הכלב יודע להתאפק.
חשוב לתת לכלב פינה משלו עם אוכל וצעצועים, כאשר בתקופה הראשונה כדאי שתהיה בתוך הבית, אפילו שיש חצר או גינה. פשוט שלא ירגיש שמנדים אותו מהלהקה.
אם הוא לא ימצא את מקומו בבית הוא עלול להפוך למתוסבך,להפגין בעיות התנהגות .
בואו נקפיד על הכללים שלא נגיע למצב של יאוש שעלול להחזיר את הכלב האומלל חזרה לעמותה ממנה אומץ, חבל...
16 . חינוך גורים : הדרך הנכונה לחנך גורים בבית . מאת ד'ר לורון קרן
חינוך גורים- הדרך הנכונה לחינוך הגור בבית.
מאת: ד"ר לורון קרן- וטרינר מומחה בהתנהגות
סדרת חינוך גורים מאפשרת בצורה חכמה להשלים את החינוך שהגור החל בקבוצת הגורים והאם. (בטבע הגור נמצא ביחד עם השגר והאם עד גיל 8 חודשים) ונותנת לגור אפשרות להשתלב במשפחה האנושית שלנו. הצלחה תושג באמצעות הנקודות הבאות.
? סדרת חינוך גורים היא חובה לכל גור ומשפחה ונותנת אפשרות לחיים שלווים עם הגור למשך כל חיי הכלב חינוך גורים- מלמד אתכם כיצד לבסס קשר נכון ומפרה עם הגור באופן חוויתי וללא שימוש בכוח, בטבע הגור אינו מתמודד בגיל צעיר עם החלפה או נטישה של האם הביולוגית לאומת הכלב המבוית שצריך להתמודד בשלב מוקדם מאוד עם החלפה של להקה ודמות משמעותית עבורו, חוסר בנייה של קשר כזה בגיל קריטי בו הגור נמצא יכול לגרום בעתיד לנזק נפשי חמור לגור .
? חינוך גורים- מטרה מרכזית היא חינוך הכלב לניקיון בבית
המטרה הראשונה היא ללמד את הכלב לשלוט על שלפוחית השתן ופי הטבעת, והמטרה השנייה היא ללמד את הגור היכן ומתי בדיוק לעשות את הצרכים.
בטבע מספיק שהגור לא עושה את צרכיו במעורה על מנת שיחשב כמחונך דיו ,אם הוא צריך הוא פשוט יוצא מהמעורה כשבא לו לעשות, לאומת זאת בבית אנו רוצים לשלוט על כך שלא יעשה בבית וכן שילמד בדיוק באילו שעות עליו לעשות את צרכיו בחוץ, אין אפשרות לעשות צרכים מתי שבא לו.
? חינוך גורים- ילמד את כלבך להישאר לבד בבית ולקשר את הבית כמקום מבטחים ולא להיכנס ללחץ מכך שאין אף אחד איתו, בטבע אין מצב בו הגור או הכלב הבוגר נשאר לבד כיוון שהמשמעות היא גזר דין מוות- מטרת החינוך גורים היא ללמד את הגור בצורה הדרגתית להישאר לבד בבית מבלי לפתח חרדה או לחץ.
? חינוך גורים- ילמד אותו שליטה עצמית(auto control) ובמיוחד לא לנשוך מתוך משחק, לדעת להפסיק לשחק כשהוא מתבקש לעשות זאת וכן לא להיכנס למצבי התרגשות או עצבנות יתר. בטבע האם מלמדת את כלל ברזל זה בגיל 7-8 שבועות וכלל זה מאפשר לכלב להשתלט על עצמו בעצמו לכל מהלך חייו. גור שאומץ לפני גיל חודשיים צריך ללמוד כלל ברזל זה מהבעלים באותה שיטה בה האם הייתה מחנכת זאת אחרת נקבל כלב ללא שליטה עצמית שבדרך כלל מתפתחת לבעיית התנהגות היפר אקטיביות.
? חינוך גורים- הגור ילמד ויחשף לכמה שיותר גירויים על מנת לבנות לכלב עולם שלם ומאוזן ולמנוע מצבים של פחד או תוקפנות קיצוניים כגון:
כלבים זרים, אנשים בגילאים שונים, רעשי רחוב,ריחות שונים, רעשים קיצוניים, בעלי חיים אחרים וכל הגירויים שהכלב עשויי להיחשף אליהם במהלך חייו.
בטבע הגור מקבל את הגירויים הללו בגיל חודש לשישה חודשים בליווי האם שלו שמלמדת אותו כיצד לנהוג לנוכח הגירויים הללו, בעלי כלבים אמורים ללמד את הגור את כל הגירויים הנ"ל גם כן.
? חינוך גורים - ילמד את הגור להשתלב בהירארכיה המשפחתית ולכבד את כל המשפחה. בטבע המבנה ההירארכי מתפתח בגיל 3-8 חודשים ונלמד בהתחלה מהאם ואח"כ בשילוב כל הלהקה חינוך זה בא לידי ביטוי בדרך שבה יש לנהוג כשמעורב מזון, מקום מרבץ, קשר בין פרטים בלהקה, רכוש משותף והתנהגות מינית, במשפחה הבעלים אמורים ללמד את הגור ע"פ אותם פרמטרים את מיקומו של הכלב בהירארכיה המשפחתית, כשיש סטירה וחוסר עקביות בצורה שבה הבעלים נוהג עם הכלב במגוון הפרמטרים הגור יפתח חרדה(מחקרים מראים שהסיבה העיקרית לחרדה היא כשהכלב לא מבין את מיקומו המדויק במשפחה).
? חינוך גורים - כוללת משמעת בסיסית המאפשרת חיזוק המנהיגות של הבעלים ומאפשרת שליטה בכלב במצבים שונים.
לסיכום סדרת חינוך גורים כאמור מאפשרת בצורה חכמה להשלים את החינוך שהגור החל בקבוצת הגורים והאם. (בטבע הגור נמצא ביחד עם השגר והאם עד גיל 8 חודשים) ונותנת לגור אפשרות להשתלב במשפחה האנושית שלנו.
סדרת חינוך גורים היא חובה לכל גור ומשפחה ונותנת אפשרות לחיים שלווים עם הגור למשך כל חיי הכלב .
ד"ר לורון קרן הוא וטרינר ומומחה להפרעות התנהגות בכלבים וחתולים מצרפת.
בשנים האחרונות עסק בקבלת הפניות בתחום זה ממרפאות פרטיות בצרפת. לפני מספר שנים עלה לישראל בה הוא מעוניין להמשיך ולייעוץ בנושאי הפרעות התנהגות בחיות מחמד, וכמו כן להעלות את המודעות הציבורית לקיומם ואופי הטיפול בהם.
עוד על הפרעות התנהגות ניתן למצוא באתר של ד"ר קרן בכתובת http://www.mydog.co.il
הביתה אחרי יום עבודה ובאמצע הסלון נחה לה שלולית שתן מתריסה. מקס מציץ ממקום מושבו מתחת לשולחן ומסתכל עליכם בחשש. הוא מוריד את האוזניים, מתכווץ ומנסה להמנע מקשר עין. ישנה מסקנה מתבקשת אחת- מקס יודע מה הוא עשה לא בסדר והוא עשה זאת למרות זאת. למה? -דווקא.
המחשבה שמקס תכנן את מעשיו ולא התחשב בכם יכולה לשגע מכעס, אז כמה נחמד לגלות- הוא לא.
איך כלבים לומדים
1. כלבים לומדים דרך קישור של התנהגות לתוצאה. לדוגמא, כאשר אנחנו מלמדים את הכלב דרך ענישה- כל פעם שהוא עולה על הספה (התנהגות) ישנו עונש לא נעים- רעש מפחיד, מכה וכו? (תוצאה). עלייה על הספה מקושרת לאי- נעימות בשביל הכלב. וכאשר המעניש הוא אתם- עלייה על הספה כשאתם שם מקושרת לאי- נעימות.
בזמן הצעקות כשהוא עולה על הספה, מקס אינו מקשר את העונש להתנהגות אחרת שקרתה לפני כמה שעות, כמה דקות ואפילו כמה שניות, אלא להתנהגות שקרתה בזמן העונש.
חישבו כמה דברים הכלב עושה בשעות הארוכות שהוא נשאר לבדו בבית: יושב, נשכב, מלקק לעצמו את הרגל, נובח, הולך למטבח ובחזרה, משתין, לועס קצת את העצם, מקשיב לקולות מבחוץ. מה הסיכוי שהוא ידע על מה הוא נענש..?
2. כלבים לומדים גם דרך קישור של גורם א? לגורם ב?- לדוגמא: ?כל פעם שמרימים את הרצועה שלי זה אומר שהולכים לטייל?, ?כל פעם שמרימים את קערת האוכל, זה אומר שהולכים למלא אותה?. וגם, במקרה של מקס: ?כל פעם שחוזרים הבייתה- צועקים עליי?. מקס למד לקשר את ההגעה שלכם הבייתה לצעקות ואי נעימות, שפת הגוף שמובנת כ?אשמה? היא למעשה כניעה ופיוס בניסיון להמנע מהסיטואציה. מקס פשוט למד שכשנכנסים הבייתה, לא משנה מה יעשה, יש סיכוי טוב לעונש.
הרגלים, הרגלים
הסיבה העיקרית שכלבים לא עושים בבית היא כי הם רגילים והרגל חזק אצל כלב הוא חוזה טוב מאוד לאיך יבחר להתנהג.
תוכנית מניעה טובה, בנוסף לצ?ופרים כשהוא עושה בחוץ- תעשה את שלה. כמה שההרגל
יותר חזק- כלומר, הכלב עושה בבית זמן רב יותר, כך קשה יותר להפטר ממנו. לכן אם יש לכלב שלכם בעיית צרכים, פנו לקבל ייעוץ מייד. הטיפול לא מסובך ובניגוד למה שרבים חושבים- אם הייתה לכלב שלכם ?תאונה? פעם אחת, רוב הסיכויים שהיא תקרה שוב.
עופרי המפה שוחט
יועצת להתנהגות הכלב ומחנכת כלבים.
את הכשרתי רכשתי בארץ, בגרמניה ובארצות הברית. הכשרתי כוללת פתרון בעיות התנהגות, חינוך כלבי שירות ועזר וחינוך כלבים וגורים המבוסס על שפת הכלב וטבעו.
אזור ירושלים ומודיעין
052-6999455 http://www.kelev.net info@kelev.net
לפני כמה שבועות קיבלתי דו?ח אזהרה על חציית כביש שלא במעבר חצייה. הדבר הכעיס אותי מאוד. מיהרתי. הכביש היה פנוי ומעברי החצייה משני הצדדים שלי היו מרוחקים לפחות 300 מטר ממני. ועדיין- חוק הוא חוק ועונש הוא עונש. למזלי כאמור, קיבלתי רק את האזהרה ולא את הקנס והובטח לי שבפעם הבאה לא כך יהיה...
במהלך אותו היום נשארתי מרוגזת מהעניין וחשבתי מחשבות בנוסח: ?איך לא ראיתי את ניידת המשטרה? או ?למה באתי אל השוטרת שקראה לי, כשיכולתי בעצם ללכת לכיוון השני והיא לא הייתה יכולה לעשות שום דבר? אלו סוג המחשבות שאתה חושב שאתה נענש. איך לא להענש בפעם הבאה.
כמה שעות מאוחר יותר כשהייתי צריכה לחצות
את אותו הכביש, שיניתי את דרכיי. במקום ישר לעבור באותו המקום, בדקתי טוב- טוב שאין שם ניידת ורק אז עברתי. באמצע הכביש ובגאווה.
זה האבסורד בענישה. היא מלמדת את הנענש להיות טוב בלמצוא דרכים להתחמק מהמעניש ואת המעניש היא מלמדת להחמיר את דרכיו בהדרגה עד שיימצא עונש מפחיד מספיק כדי להיות יעיל.
אם אתם מבעלי הכלבים שמרגישים שהכלבים שלהם עושים כל מה שביכולתם כדי לא להקשיב לכם- כנראה שבלי כוונה השתמשתם בכלי הלימודי הזה קצת יותר מידי.
נקודה למחשבה (או יותר נכון נקודה עלייה חשבתי אני כמה שעות מאוחר יותר)- מה אם במקום לקבל קנס על שלא עברתי במעבר חצייה, הייתי מקבלת כרטיס הגרלה אם כן עברתי במעבר. בצד השני של הכביש הייתה עומדת הניידת, השוטרת לא הייתה אפילו צריכה לצאת ממנה, אחרי המעבר במקום הנכון הייתי רצה אל השוטרת בציפייה עם כרטיס ההגרלה שלי. אולי הייתי מקבלת 5 ש?ח, אולי 5 מיליון ש?ח ואולי רק חיוך חביב ו?אולי בפעם הבאה?... לא משנה מה הייתי מקבלת בפועל הייתי נשארת מרוצה, אוהבת שוטרים ושומרת חוק. פשוט כי זה כדאי.
כמובן שבשביל שאני, או כל אדם אחר ירגיש באמת מרוצה ממילוי החוקים הוא צריך להבין גם את המשמעות העמוקה שלהם ולהסכים איתם, אבל אנחנו לא יכולים להביא את הכלבים שלנו להבין למה אסור לרדת לכביש או צריך לבוא עכשיו.
כלבים, בדומה לכל יצור אחר, צריכים סיבות ומניעים כדי לפעול. צעד ראשון בכיוון הנכון יהיה לתת להם כאלה.
תהליך של ביות הוא אינו בניית גזע חדש אלא הוא תהליך של שינוי בתכונות ובסימנים. החיות השונות בתהליך של ביות עדיין יכולות להתרבות עם בני מינם הנראים שונה מהם. כלומר כל כלבי הבית, וזה לא משנה כמה הם נראים שונה, מראים שגם עם בני מינם המבויתים וגם עם בני מינם החיים בטבע תהיה התרבות טבעית והם יוכלו לגדל בהצלחה צאצאים. אם כי אצל הכלב וחתול הבית ההתרבות ההדדית עם בני מינם החיים בטבע שונה במקצת.
מה השתנה אצל הכלב בתהליך הביות ודרך איזה גורמים הגיעו השינויים האלה?
ההנחה הראשונה לביות היא הבידוד הגנטי של הזאב והכלב:
הכלב והזאב מתרבים יחדיו רק במצבי חרום. לרוב כלבים מגיבים לזאבים לא כמו לבני מינם. לדוגמה ניתן לראות זאת באזורים שבהם חיים גם זאבים וגם כלבי בר הם אינם חיים בלהקות מעורבות. נוצרה הפרדה ברורה בין כלבים לזאבים לא רק במראה החיצוני אלה גם במישור ההתנהגותי. הזאבים חיים בלהקות מאוחדות ומגובשות מאד ואינם נותנים לפריטים זרים בני מינן להתקרב ללהקה ומציגים אגרסיביות טריטוריאלית רבה.
הנחה שניה: הכלב נשאר במצב התפתחותי כמו של זאב צעיר:
צורת הגוף של הכלב משתנה מאוד בחודשים הראשונים של חייהם וכן גם התפתחותם הנפשית. בתהליך הביות נשארו הכלבים בהשוואה לחיית הבר במצב של זאב צעיר שלא מגיע לבשלות נפשית.
הנחה שלישית: קיים שינוי התנהגותי בין הכלב לזאב:
באופן כללי ניתן לראות על פי אופן התנהגותו של הכלב שהוא עדיין חיית טרף, המגנה על עצמה. רוב ההתנהגויות הבאות לידי ביטוי אצל הכלב והזאב זהות או די דומות.
אם כי השימוש בתקשורת היא יותר ברורה וחדה אצל הזאבים מאשר אצל הכלבים.
התקשורת מבוססת על ארבעת החושים והיא כוללת אחזקת גוף, הבעות פנים, השמעת קולות, ומגע בין שני פריטים. אצל הזאבים המימיק- הבעות הפנים, והחזקת הגוף הם צורת ההבעה החשובה ביותר. בגלל פרשנותה הגבוהה. היא מאד ברורה ותפקידה למנוע אי הבנות מיותרות בלהקה. אצל הכלבים מספר רב של תנועות כבר לא באות לידי ביטוי או שלא מודגשות מספיק.
למשל תנועות המצריכות זריזות רבה ותאום גופני נראות אצל הזאבים ברמה גבוה יותר .
בתחום התנהגויות המבטאות איסוף מידע נראים כמה שינויים. החזקת הגוף אצל הזאבים ברורה יותר, בעיקר במרחקים גדולים.ן הם יותר חסרי מנוחה ומגיבים על כל שינוי בסביבה שלהם בצורה יותר חדה. למשל אצל זאבים ערים נראות תנועות אוזניים רבות לקבלת מידע אקוסטי בהשוואה לכלבים, אצלם התנועות באות פחות בתכיפות.
גם התנהגויות של הגנה ושמירה הן בעלות גוון קצת שונה
אצל הזאב ניתן לראות צורות רבות יותר של הגנה פסיבית. כמו בריחה מהמקום ופחות תקיפה כהגנה עצמית, התנהגות הנצפית יותר אצל כלבים.
התנהגות הכוללת סחיבת מזון ואחסונו משרתת בעיקר את הטיפול בצאצאים. אצל הזאבים ניתן לראות חפירה יותר אינטנסיבית של האוכל. וכן הטיפול של הצאצאים אצל הכלב נעשה בעיקר על ידי האם. לעומת זאת אצל הזאבים עוד חברי להקה יטפלו בגורים ויביאו להם מזון וגם יקיאו את המזון כשצריך . הקאת המזון יכולה לבוא לידי ביטוי גם אצל כלבות אם כי לא תמיד.
"הזמנה למשחק" אצל הכלבים באה לידי ביטוי כאשר הכלב נראה כאילו הוא משתחווה לכלב השני ואחריו תבוא ריצה של אחד אחרי השני או מאבקי כוח, נשיכות ידידותיות.
לעומת זאת אצל הזאבים ניתן לראות תנועות משחק ותנועות בריחה שונות. תנועות של קבלת מרות ושל דומיננטיות יתבטאו בצורה יותר מוגזמת ומודגשת במשחק.
אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין הכלב לזאב אם לא הגדול ביותר הוא השמעת הקולות, הנביחה. מה שהכלב לא מצליח לבטא בהבעות פניו ובהחזקת הגוף שלו, הוא מבטא ברפרטואר הקולות, הנביחות. אצל הזאב באות לידי ביטוי נביחות מאוד קצרות בעיקר כדי להתריע על איום או להביע איום, נשיפות כעס, נהימות ויללות. לעומת זאת אצל הכלב הנביחה מופיעה בקומבינציה חדשה עם התנהגותיות אחרות כמו נביחה לשם קבלת תשומת לב ויחס.
עוד דוגמא ניתן לראות שזאבים צדים ללא השמעת קול בזמן הצייד בעוד שסוגי כלבים רבים נובחים בזמן הריצה אחר הציד או בזמן שהם מקיפים את הציד כמו כלבי הצייד שונים העוזרים לאדם בצייד לשם הספורט.
גם בזמן המשחק הזאבים לא משמיעים קול הם ישתמשו יותר בתקשורת האופטית בעוד שכלבים יכולים לנהום, לנבוח ולהשמיע קולות אחרים.
סיכום:
לסיכום נשאלת השאלה: למה השתנתה התנהגותו של הכלב כל כך בתחומי תפקוד מסוימים ובתחומים אחרים הם נשארו כהעתק של המקור.
כנראה שבאופן כללי התנהגויות ראשוניות של כל גזע, המבטאות הישרדות כמו לאכול, להזדווג, לישון ועוד ...נוטות להשתמר בעוד שהתנהגויות סוציאליות כמו החזקת משפחה יחד, טיפול בצאצאים והגנה נוטות להיעלם.
זהו יחודו האמיתי של הכלב, ההסתגלות והשינוי העצמי עם הזמן. הכלב הוא אחד מסוגי המינים והגזעים שהצליח לשמור על הגזע ללא סכנת היכחדות עכשווית.
לעומתו הזאב, אבי אבותיו, כן נמצא בסכנת הכחדה בהרבה מקומות בעולם.
למרות השוני הקיים בין שניהם עדיין ניתן לצפות בהתנהגותם של הזאבים ושל כלבי הבר השונים וללמוד מהם את בסיס התקשורת של הכלב.
ככל שנדע להבין יותר תקשורת זו כך נוכל להבין טוב יותר את הצרכים של הכלב שלנו ואת טבעו ועולמו.
ספרות מקצועית:
Eric Zimen- Der Hund(1992)
עןפרי המפה שוחט
יועצת להתנהגות הכלב ומחנכת כלבים.
את הכשרתי רכשתי בישראל, בגרמניה ובארצות הברית, הכשרתי כוללת פתרון בעיות התנהגות, חינוך כלבים וגורים המבוסס על הבנת שפת הכלב וטבעו וכן חינוך כלבי עזר ושירות.
אזור ירושלים ומודיעין
